הלנת שכר

לקוחות רבים פונים אלי ורוצים לתבוע את המעביד שלהם בגין הלנת שכר. אני תמיד אומר להם – תחכו, תירגעו ותנשמו עמוק – אמנם החוק אתכם אבל בפועל ובפרקטיקה בתי הדין לעבודה נוטים להימנע או להתעלם מסוגיית פיצויי הלנת שכר ורק במקרים נדירים פוסקים פיצויי הלנה.

על אף כל זאת, החלטתם לבסוף להגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר אז אסביר בקצרה מספר מושגים ונקודות חשובות הקשורות לתביעה לפיצויי הלנת שכר.

"שכר עבודה" - התמורה בכסף המגיעה לעובד עקב עבודתו.
"שכר מולן " - שכר עבודה שלא שולם במועד בו העובד היה אמור לקבל את שכרו.
"פיצויי הלנת שכר" - פיצוי המגיע לעובד החל מהמועד שלא שולם לו שכר העבודה.

מהו הפיצוי המגיע על הלנת שכר?

על פי החוק כאשר השכר מולן מגיע לעובד פיצוי כספי על פי הסכום הגבוהה מבין השניים:
1. 5% מהסכום המולן בגין השבוע הראשון ובעד כל שבוע לאחר מכן 10% מהסכום המולן.
2. הפרשי הצמדה לתקופה של ממועד שהיה אמור להיות משולם השכר ועד למועד שהשכר שולם בתוספת 20% על השכר הכולל של השכר המולן ובנוסף הפרשי הצמדה בגין כל חודש איחור.

אין ספק, שהחוק קובע סנקציה כבדה מאוד על מעביד שלא שילם את השכר במועד לזכותו של העובד ומטרתה בעצם להרתיע את המעביד לא להלין את השכר כי היא לא כדאית מבחינה כספית.

אולם, כפי שאמרתי בהתחלה, על אף הסנקציה הכבדה, בתי הדין לא ממהרים לפסוק פיצויי הלנה וזאת היות ובסמכותם על פי החוק להפחית את הפיצוי או לבטלו לגמרי, על פי שיקול דעתם, אם השכר לא שולם עקב טעות כנה , חילוקי דעות לגבי הסכום או סיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה.

"טעות כנה" – היא טעות שבאמת ובתום לב גם אדם אחר היה פועל כמו שפעל המעביד והאמין במצב הדברים אשר הביאו אותו לטעות.
"חילוקי דעות" – לגבי החוב עצמו אינן נבחנות על פי הרגשתו של המעביד אלא, נבחנות על פי האדם הסביר והאובייקטיבי האם יש ממש בקיומו של החוב.
"סיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה" – מלחמה, כח עליון, או הסכם עם העובד וועד העובדים.

כאמור, לאור שיקול הדעת הרחב שניתן לבית הדין לעבודה הנטייה היא לא לפסוק פיצויי הלנה או לפסוק פיצויים חלקיים אלא, אם ממש הוכח שאי תשלום השכר היה זלזול מופגן וחוסר תום לב מובהק.

יתרה מכך, במקרה של איחור בודד בתשלום השכר ע"י המעביד מומלץ לא להגיש תביעה בחיפזון שכן בתי הדין לעבודה רואים איחור שכזה כדבר חד פעמי ולא נוטים לפסוק פיצויי.

דבר חשוב ביותר, ובמידה והחלטתם להגיש תביעה אז צריך לדעת שקיימת תקופת התיישנות קצרה של שנה בלבד מיום שבו השכר מולן או 60 ימים מיום שקיבל העובד את השכר הקשור לתביעת הפיצוי, המוקדם מבניהם.

כאמור, נושא הלנת שכר אינו פשוט וקל כפי שרובנו חושבים ולאור נטיית בתי הדין לעבודה להימנע מלפסוק פיצויי הלנת שכר או לפסוק באופן חלקי, יש להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני עבודה.

להתייעצות משפטית ראשונית ללא עלות התקשרו לעורך דין תעבורה מירון דינרי: 052-3504222
לקריאה אודות עו"ד מירון דינרי לחצו כאן