נהיגה בשכרות – המדריך המלא למי שנחשד, זומן או הואשם

נעצרתם על חשד לנהיגה בשכרות, זומנתם לחקירה, או שכבר מחזיקים ביד כתב אישום? המילים "נהיגה בשכרות" נשמעות מפחידות, ובצדק – זו אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה. אבל לפני שמסיקים מסקנות, כדאי להבין מה בדיוק אומר החוק, איך מתבצע התהליך בפועל, ואילו שאלות משפטיות וראייתיות בכלל רלוונטיות לתיק כזה. המדריך הזה נועד לתת תמונה מדויקת וברורה – לא להפחיד, ולא להבטיח הבטחות.

מה נחשב נהיגה בשכרות לפי החוק בישראל

העבירה קבועה בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, הקובע כעבירה נהיגה או אחריות על רכב בהיות הנוהג "שיכור". ההגדרה המדויקת של "שיכור" מופיעה בסעיף 64ב לפקודה, והיא כוללת כמה מסלולים חלופיים: מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב; מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים שלו; מי שריכוז האלכוהול בגופו עולה על הריכוז שנקבע בתקנות, מי שמסרב לבדיקת נשיפה; וכן מי שנתון בפועל תחת השפעת משקה משכר או סם – ובלבד שבבדיקת המעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בגופו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.

חשוב לדייק בנקודה שקל לפשט אותה יתר על המידה: ההבחנה בין "נהיגה בשכרות" לבין עבירה קלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול אינה רק עניין של "כמה אלכוהול נמדד". מדובר בשתי מסגרות משפטיות שונות – העבירה החמורה לפי סעיף 62(3) בשילוב סעיף 64ב לפקודה, לעומת עבירה נפרדת לפי תקנות התעבורה, שאינה נושאת את אותה חובת פסילת מינימום. בפועל, בחלק מהתיקים נבחנת האפשרות לשנות את סעיף האישום מהעבירה החמורה לעבירה הקלה יותר, אך זו החלטה שתלויה בראיות ובנסיבות הספציפיות של המקרה, ולא בהכרח רק במספר שנמדד במכשיר.

הריכוזים והספים הרלוונטיים

לנהג רגיל

תקנות התעבורה (תקנה 169א) קובעות רף חוקי של עד 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, ועד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. במקביל, התפתח בפסיקה רף אכיפה גבוה יותר לצורך הגשת כתב אישום בעבירת השכרות החמורה עצמה – 290 מיקרוגרם בבדיקת נשיפה, בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי. המרחק בין הסף החוקי לרף האכיפה בפועל הוא בדיוק אחת הנקודות שבהן שווה לבדוק כל תיק לגופו.

נהג חדש, נהג צעיר ונהג מקצועי

סעיף 64ב(3א) לפקודת התעבורה קובע רף מחמיר משמעותית לארבע קבוצות נהגים: נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, נהג ברכב ציבורי, כגון אוטובוס או מונית, ונהג ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג.

לגבי קבוצות אלה, הסף המשפטי הוא ריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או ריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם – כמעט פי חמישה נמוך יותר מהסף החוקי הרגיל. אם אתם משתייכים לאחת מארבע הקבוצות הללו, חשוב לדעת שהכללים החלים עליכם שונים מהותית מאלה שחלים על נהג רגיל.

איך מתבצעת בדיקת הנשיפה

סעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה מקנה לשוטר סמכות לדרוש מנוהג רכב או מהממונה עליו דגימת אוויר נשוף, באמצעות מכשיר שאושר לכך על ידי שר התחבורה. הסעיף קובע במפורש כי שוטר רשאי לדרוש דגימה כזו "אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו" – כלומר, שלא כמו בדיקות דם או שתן, אין צורך בחשד קונקרטי כדי לדרוש דגימת נשיפה.

בפועל, ובעקבות שנים של פסיקה, התגבשה בעבודת המשטרה שיטת עבודה בשני שלבים, במכשירים שונים במעמדם המשפטי – הבחנה מקובלת בפרקטיקה ובפסיקה, גם אם אינה מנוסחת בחקיקה עצמה בשמות "נשיפון" ו"ינשוף".

שלב הסינון בשטח – "נשיפון"

מכשיר הסינון משמש כאינדיקציה ראשונית בלבד. תוצאתו אינה משמשת כראיה עצמאית בבית המשפט, שכן הוא אינו כפוף לנוהלי הכיול והביצוע הקבועים לבדיקה הראייתית.

חשוב לדעת: אין חובה לבצע את בדיקת הנשיפון ואין הדבר מהווה ראיה כלשהי בבית משפט.

שלב הבדיקה הראייתית – "ינשוף"

זוהי הבדיקה שתוצאתה משמשת ראיה בבית המשפט. לפני ביצועה, על השוטר לוודא שחלפו לפחות 15 דקות שבהן הנהג לא אכל, שתה, עישן, הקיא או הכניס דבר לפיו או לאפו – דרישה המבוססת על נוהלי המשטרה ואושרה בפסיקה כתנאי לביצוע הבדיקה בהתאם לנהלים.

כמו כן, בהתאם לסעיף 64ב(ב2), על השוטר להודיע לנהג את מטרת נטילת הדגימה, לבקש את הסכמתו ולהסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב – חובה שאי-עמידה בה עשויה להיות בעלת משמעות משפטית בהמשך ההליך.

בדיקת דם או שתן

שלא כמו דגימת הנשיפה, שאותה רשאי שוטר לדרוש גם ללא חשד קונקרטי, דרישה לבדיקת דם או שתן מותנית ביסוד סביר לחשד שהנהג שיכור, או בהיותו מעורב בתאונת דרכים, בהתאם לתקנות 169ג-169ד לתקנות התעבורה.

בדיקות אלה עשויות להידרש, בין היתר, כאשר קיים חשד לנוכחות סמים בגוף, שאותם בדיקת נשיפה אינה מודדת, כאשר הנהג אינו מסוגל מטעמים רפואיים לבצע בדיקת נשיפה, כאשר הוא מאושפז או בעקבות תאונת דרכים. לבדיקות אלו כללים משלהן, לרבות לעניין אופן נטילת הדגימה והתיעוד הנלווה.

סירוב להיבדק – מה המשמעות?

זהו אחד הנושאים המורכבים ביותר בתחום, ולכן חשוב לדייק בו.

סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע כי נהג, או ממונה על הרכב מסוג מסוים, שמסרב למסור דגימה לפי דרישת שוטר כדין – יראו אותו כמי שעבר את עבירת השכרות עצמה לפי סעיף 62(3).

זו אינה עבירת סירוב נפרדת בנוסף לעבירת השכרות, אלא הוראת חוק שלפיה הסירוב, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בדין, מוביל לכך שרואים את הנהג כמי שעבר את עבירת השכרות.

תנאי מרכזי להפעלת ההוראה הוא שהשוטר הסביר לנהג, בשפה המובנת לו, את המשמעות המשפטית של הסירוב לפני הדרישה, בהתאם לסעיף 64ב(ב2). אופן מתן ההסבר ועמידה בדרישות החוק עשויים להיות חלק מבדיקת חומר הראיות בתיק.

במקרה של אדם המשמש כמלווה לנהג חדש ומסרב למסור דגימה, קיים הסדר נפרד בסעיף 64ד(ב).

המסקנה המעשית היא שסירוב אינו "מוצא קל" מהעבירה ועלולות להיות לו השלכות משפטיות משמעותיות.

מה קורה כבר במפגש עם המשטרה?

הרגעים הראשונים בשטח יכולים לכלול כמה שלבים: עצירה ובדיקת נשיפה, המתנה ובדיקת מאפיינים כגון הליכה על קו, עמידה והבאת הידיים אל האף, עיכוב לצורך בירור, ולעיתים גם פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב.

פסילה מנהלית

לפי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה, קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה רשאי לפסול את רישיון הנהיגה של נהג שנחשד בעבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודה, הכוללת בין היתר נהיגה בשכרות, לתקופה של 30 יום.

זהו צעד מנהלי מיידי ונפרד מבירור העבירה עצמה – הוא אינו קביעת אשמה ואינו קובע מראש כיצד יסתיים ההליך המשפטי. ניתן לפנות בבקשה לבית המשפט לביטול הפסילה המנהלית.

איסור שימוש ברכב

בנפרד מהפסילה המנהלית של הרישיון, קצין משטרה רשאי, לפי סעיף 57א(א)(2) לפקודה בשילוב עם התוספת השביעית, למסור הודעת איסור שימוש ברכב שבו בוצעה לכאורה העבירה.

תקופת איסור השימוש היא 30 יום, ואם באותו רכב כבר ניתנה הודעת איסור שימוש דומה או צו שיפוטי דומה בשלוש השנים האחרונות – התקופה עשויה להגיע ל-60 יום.

הענישה הקבועה בחוק

סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי הורשע אדם בעבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים.

אם האדם כבר הורשע בעבירה זו בשנה שקדמה לעבירה הנוכחית, הפסילה המזערית עולה לארבע שנים.

במקביל, קובע הסעיף כי בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מהמינימום.

מעבר לפסילה, פקודת התעבורה מאפשרת גם הטלת קנסות כספיים, פסילה על תנאי, ובמקרים חמורים – גם מאסר.

הרשעות חוזרות

סעיף 40א לפקודה קובע ענישה מחמירה במיוחד למי שכבר הורשע פעמיים בעבר בעשר השנים שקדמו לעבירה בעבירות מסוימות, ובהן נהיגה בשכרות, הפקרה אחרי פגיעה ונהיגה בזמן פסילה. במקרה כזה, פסילת המינימום היא עשר שנים.

אם אדם שנפסל כך חוזר ומורשע בתוך תקופת הפסילה או עד שנתיים לאחר חידוש הרישיון – הפסילה היא לצמיתות.

חשוב להבין: מדובר בעונשי מינימום הקבועים בחוק, ולא בתחזית לתוצאה הצפויה בכל תיק. תיקים אינם מסתיימים באופן זהה. ייתכן שסיווג העבירה יהיה שנוי במחלוקת, ייתכנו סוגיות ראייתיות או פגמים בהליך, וייתכנו נסיבות מיוחדות שבית המשפט ישקול. אין דרך לדעת מראש כיצד תיק מסוים יסתיים בלי לבחון את מלוא הראיות והנסיבות שלו.

אילו סוגיות משפטיות וראייתיות נבדקות בתיק נהיגה בשכרות?

תיק נהיגה בשכרות אינו מסתכם רק במספר שהתקבל בבדיקת הנשיפה. בין הנושאים שעשויים להיבדק:

• תקינות הבדיקה הראייתית – האם המכשיר היה מכויל ותקין והאם הבדיקה בוצעה בהתאם לנהלים.
• עמידה בדרישת ההמתנה – האם נשמרה תקופת ההמתנה הנדרשת לפני הבדיקה הראייתית.
• עמידה בחובת ההסבר – האם השוטר הסביר לנהג את מטרת הדגימה ואת המשמעות המשפטית של סירוב.
• נסיבות הדרישה – האם דרישה לדגימת דם או שתן נתמכה בנסיבות הנדרשות בדין.
• מסמכי המשטרה והתיעוד – האם הדוחות וטפסי הבדיקה נערכו כנדרש.
• נסיבות העצירה והבדיקה – האם הפעולות בוצעו במסגרת הסמכות הקבועה בדין.
• סיווג העבירה – האם הראיות תומכות בעבירת השכרות החמורה או שיש מקום לבחון סיווג משפטי אחר.

כל אחת מהנקודות האלה עשויה להיות רלוונטית או לא רלוונטית בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. לכן אי אפשר לקבוע מראש, בלי לבחון את חומר הראיות, אילו סוגיות ישפיעו על התיק.

שאלות נפוצות

מה העונש על נהיגה בשכרות?

העונש הקבוע בחוק כולל פסילת רישיון מינימלית של שנתיים, לצד אפשרות לקנס, פסילה על תנאי ובמקרים מסוימים גם מאסר או מאסר על תנאי. אם מדובר בהרשעה נוספת בתוך שנה, המינימום עולה לארבע שנים. במקרים מסוימים של הרשעות חוזרות חלות הוראות מחמירות נוספות. בית המשפט רשאי לחרוג מפסילת המינימום בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין.

כמה אלכוהול מותר לנהג?

לנהג רגיל, התקנות קובעות רף של 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כאשר בפסיקה נקבע רף אכיפה של 290 מיקרוגרם בנשיפה.

לארבע קבוצות נהגים – נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, נהג ברכב ציבורי ונהג ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג – חל סף מחמיר: 50 מיקרוגרם בנשיפה או 10 מיליגרם בדם.

מה קורה אם מסרבים לבדיקת ינשוף?

סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי נהג שמסרב למסור דגימה לפי דרישת שוטר כדין יראו אותו כמי שעבר את עבירת הנהיגה בשכרות. בין היתר, יש לבחון האם השוטר מילא את חובת ההסבר הקבועה בחוק לפני הסירוב.

האם אפשר לבטל אישום בנהיגה בשכרות?

כן. כמובן שצריך לבחון את חומר הראיות, לרבות תקינות הבדיקה, עמידה בנהלים ובחובת ההסבר, התיעוד המשטרתי ויתר נסיבות המקרה, ולבדוק אם קיימות סוגיות שעשויות להשפיע על אופן ניהול ההליך.

לכמה זמן אפשר לפסול את הרישיון?

פסילת המינימום הקבועה בחוק לעבירת נהיגה בשכרות היא שנתיים. בהרשעה נוספת בתוך שנה המינימום עולה לארבע שנים, ובמקרים מסוימים של הרשעות חוזרות עשויות לחול תקופות פסילה ארוכות יותר.

בנפרד מכך, במקרה של חשד לנהיגה בשכרות ניתן להורות על פסילה מנהלית של 30 יום עוד לפני ההכרעה בהליך המשפטי.

מה ההבדל בין נשיפון לינשוף?

מה ההבדל בין נשיפון לינשוף?

בפרקטיקה המשטרתית מבחינים בין בדיקת סינון ראשונית בשטח לבין בדיקה ראייתית. בדיקת הנשיפון משמשת כאינדיקציה ראשונית ואינה מהווה ראיה משפטית, וניתן לסרב לביצועה.

לעומת זאת, בדיקת הינשוף היא בדיקה ראייתית שתוצאתה עשויה לשמש ראיה בבית המשפט. לפני ביצוע הבדיקה נדרשת תקופת המתנה בהתאם לנהלים, וכן חלות הוראות בדבר הסבר על מטרת הבדיקה ועל המשמעות המשפטית של סירוב למסור דגימה. אסור לסרב לבדיקת ינשוף, שכן מי שמסרב לבדיקה נחשב כמי שביצע עבירת נהיגה בשכרות.

לסיכום

חשד או אישום בנהיגה בשכרות הם עניין רציני, אבל הם אינם מלמדים מראש כיצד יסתיים ההליך. בין הבדיקה בשטח, הפסילה המנהלית, כתב האישום וההליך בבית המשפט יש שורה של סוגיות משפטיות וראייתיות שעשויות להיות רלוונטיות.

אם נחשדתם או הואשמתם בנהיגה בשכרות, כדאי לבחון את הנסיבות המדויקות של המקרה ואת חומר הראיות שנאסף.

בדיקה משפטית מוקדמת יכולה לסייע להבין מה מיוחס לכם, אילו ראיות קיימות ומהן האפשרויות העומדות בפניכם.