אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה – ללא פסילה בפועל

אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה – ללא פסילה בפועל

לקוח שיוצג על ידי משרדי הואשם באי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש ופגיעה בהולך הרגל.

התביעה ביקשה להטיל עליו 3 חודשי פסילת רישיון בפועל.

לאחר בחינת חומר הראיות נמצאו בתיק כשלים שהובילו לתיקון כתב האישום. בסופו של ההליך הטיל בית המשפט על הנהג קנס ופסילה על תנאי בלבד – ללא פסילה בפועל.

תיק מספר 84-11-15.

מה בודקים בתיק של פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה?

פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה היא אירוע רציני, אבל עצם התרחשות התאונה אינה קובעת לבדה כיצד יסתיים ההליך המשפטי.

כאשר מוגש כתב אישום, צריך לבחון את נסיבות התאונה ואת הראיות שעליהן הוא מבוסס.

בין היתר, יש משמעות למיקומו ולתנועתו של הולך הרגל, לשדה הראייה במקום, להתנהלות הנהג בהתקרבו למעבר החצייה, לעדויות שנגבו ולממצאים נוספים שנאספו לאחר התאונה.

המטרה היא להבין מה ניתן להוכיח בפועל ולא להסתפק רק בתיאור העבירות המופיע בכתב האישום.

האם פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה מחייבת פסילת רישיון?

לא ניתן לקבוע את תוצאת התיק רק מעצם העובדה שהולך רגל נפגע.

לחומרת הפגיעה ולנסיבות התאונה עשויה להיות משמעות, אך יש לבחון גם את התשתית הראייתית, את העבירות המיוחסות לנהג ואת נסיבות המקרה כולו.

לא כל טעות או קושי בחומר הראיות יביאו לשינוי בכתב האישום או בענישה. עם זאת, כאשר מתגלים כשלים מהותיים, הם עשויים להשפיע על אופן ניהול התיק ועל תוצאתו.

כך היה במקרה הזה: התביעה ביקשה 3 חודשי פסילה בפועל, אך בעקבות הכשלים שנמצאו בחומר הראיות תוקן כתב האישום, ובסופו של ההליך לא הוטלה על הנהג פסילה בפועל.

קיבלתם כתב אישום בעקבות תאונה עם הולך רגל?

כאשר תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל מובילה לכתב אישום, חשוב להבין מה בדיוק מיוחס לנהג ועל אילו ראיות מבוסס האישום.

לפני שמחליטים כיצד לפעול, כדאי לבחון את חומר הראיות, את נסיבות התאונה ואת המשמעות האפשרית של ההליך עבור רישיון הנהיגה.

עו"ד מירון דינרי עוסק בדיני תעבורה משנת 1999 ומייצג נהגים בהליכים בבתי המשפט לתעבורה.

סעו בזהירות.